ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים ע׳:ד׳

4 ס"ד היה כו'. רמב"ם וכ' ב"י שהוא מירושלמי רפ"ה ר' ירמיה אמר לא יעמוד אדם ויתפלל אלא מתוך דין של הלכה ר' ירמיה אמר העוסק בצרכי צבור כעוסק בד"ת ומפ' הרמב"ם כה"ג ונקט שם שמעתתא דר' ירמיה אהדדי וכ"מ בפ"ו מה' תפלה וכמש"ל ס"ס צ"ג והרא"ש מפ' דקאי אלמעלה לענין לעמוד מתוכו להתפלל וכמש"ש. אבל כאן א"צ לכ"ז שמפורש הוא בתוספתא פ"א אר"י פ"א הייתי מהלך אחר ר"ע ואחר ראב"ע הגיע זמן ק"ש כמדומה אני שנתייאשו מלקרות אלא שעסוקין בצרכי ציבור קריתי ושניתי ואח"כ התחילו הן וכבר נראתה חמה על ראש ההרים וכ"ה בירושלמי פ"א וט"ס שם וע"ש במפרש ודברי ב"י תמוהין דהא גם העוסק בד"ת חייב בק"ש אפילו רשב"י וחביריו בתפלה שפיר למד מזה דהיינו כרשב"י וחביריו וכמ"ש הרמב"ם שם וכן הקשה בלח"מ וכן דחה בכ"מ שם:

5 ויקרא כו'. ר"ל האל"ה א"צ כמ"ש שם כמדומה אני כו':